תחום האוריגמי על השלכותיו המדעיות והעיצוביות העסיקו אותי שנים רבות, ולא בכדי הרבה מעיסוקי סובב סביב עיצוב אריזות מתקפלות, כרטיסי פופאפ ומעבר מדו – לתלת מימד.
במסגרת לימודי התואר השני בעיצוב משולב בחרתי לבדוק את השלכותיה של אמנות האוריגמי על תחומי העיצוב השונים, אשמח לשתף אתכם בפוסטים הבאים ולייצר עבורכם סיור וירטואלי בתערוכה קונספטואלית שתקרא – רוצים להתקפל – בה אני בוחנת את השראת אמנות האוריגמי על יצירת זרם חדש בעיצוב. התערוכה תסרוק את השפעת האוריגמי על תחומי עיצוב שונים ומטרתה תיהייה לשכנע את המבקר על קיומו של זרם עיצוב זה.
מה קוסם כל כך בלקחת נייר מחברת ובאמצע השעור לקפל אותו למספר קיפולים מדויקים ומוגדרים, ובן רגע הופך הנייר למטוס סילון, שעף למרחק של מספר שולחנות, וכל הכיתה מתחילה לצחקק בהתלהבות. או אולי לקפלו למגדת עתידות ולבשר לילדי הכיתה את מי הם יאהבו, ישנאו, כמה ילדים יוולדו להם ומה יהיה המקצוע שבו יבחרו? וכשהמורה תגיע, בשנייה אחת כל הקסם יחזור להיות דף נייר עם סימני קיפול ומילים ושרבוטים פזורים בו לכל עבר?
הרעיון של לקיחת דף נייר דו מימדי אחד וע"י סדרת קיפולים שונה, לקבל כל פעם מבנה תלת מימדי שונה, יצרה את אומנות קיפולי הנייר – האוריגמי שהחלה ביפן כחלק מטקסי דת השינטו, כיכולת חיקוי של העולם התלת מימדי שסביבם. אומנות האוריגמי היפנית נסובה ברובה סביב יצירת דימויי בעלי חיים ונושאים דתיים, עם חדירתו של האוריגמי למערב חלה עלייה חדה במספר העוסקים בו וכתוצאה מכך, עברו שיטות הקיפול שינויים רבים, השתכללו והתפתחו באופן משמעותי. כיום משמש האוריגמי גם במוסדות חינוכיים וטיפוליים רבים ככלי עזר מרכזי להוראה ולריפוי בעיסוק – זאת בזכות השילוב הייחודי של יצירתיות, דיוק ואתגר טכני. כמו כן, בסוף המאה ה 20- התעורר גם העניין המתמטי, המדעי והטכנולוגי באוריגמי. המחקר בנושא חשף את המורכבות הרבה האפשרית בקיפולי נייר, ויצר פתח לניצול מורכבות זו בחידושים טכנולוגיים וננוטכנולוגיים שונים. הוקדש מחקר רב לשימוש האפשרי באוריגמי כשיטה למזעור רכיבים אלקטרוניים ומכניים. בעזרת ניתוח המבנה הגאומטרי פותחו אוביקטים זעירים המסוגלים להבנות למבנים תלת מימדיים בכוחות עצמם. הפיכת אומנות הקיפול למדע בינתחומי קיבלה ע"י החוקר איאן סטיוארט בשנת 2007 את שמה ל- ORIGAMIS. בשנים האחרונות הפך פיצוח המבנה הגאומטרי של האוריגמי על תכונותיו וצורניתו לאתגר גם עבור ארכיטקטים, מהנדסים, מעצבי אופנה, טקסטיל, מוצר וריהוט אשר בחרו כל אחד בתכונה אחת או שילוב תכונות מתוך קשת רחבה של איפיוני האוריגמי הקלאסי או המודרני כהשראה לעבודתו. סקירה קצרה של תכונות אלו בהקשרים התרבותיים מחזקת את ההבנה שתחום זה הופך רלוונטי מאד לעולם העיצוב העכשוי:
- מבניות וחוזק פיסיקלי – שימוש בקיפולים מאפשר ליצור אובייקט תלת מימדי יציב מיריעת חומר גלם דקה וקלה וע"י כך ליצור אוביקטים חזקים, קלים וחסכוניים בחומר בו זמנית.
- מודולריות – לאוריגמי המודולרי הבנוי בד"כ מיחידות זהות, יש אפשרויות הערמה לאחסון והרכבה של מספר יחידות לשימושים שונים הנבנים כמערכת.
- טכנולוגיות קיפול גאומטרי – הבנתה מאפשרת פיתוח חדשני של מוצרים מתקפלים המתאימים עצמם למציאות החיים המשתנה: מעברי דירות, מעבר האוכלוסיות מהפרברים אל הערים לחללי מגורים קטנים המחייבים פתרונות חוסכי מקום ושימוש מושכל בחלל המשתנה. עליית תרבות הפנאי מחוץ לבית דורשת אריזת מטלטלים ואחסונם ברכב לצורך העברתם ממקום למקום.
- אוריגמי קשיח – תחום באוריגמי העוסק ביצירת דגמים מיחידות נוקשות המחוברות ביניהן בצירים. הבנתו מאפשר שימושים רבים באדריכלות ובהנדסה.
- גמישות – סימני קיפול מודגשים באוביקט יוצרים מעין צירים אינטגרלים בחומר המאפשרים את גמישותו ומשמשים בעיקר בתחומי עיצוב אופנה, אקססורייז וטקסטיל, בהם נדרשת גמישות.